כמה פעמים קרה לך שמישהו הציע לך משהו והמחשבה הראשונה שקפצה לך הייתה מה המלכוד? איפה הקץ'? מה הוא רוצה בתמורה?…
אז מהי בעצם נתינה?
במקור נתינה באה מהרצון לתת, להעניק, לעשות טוב לצד המקבל, לגרום לו להיות מאושר ללא רצון לקבל דבר בתמורה.
כאשר אנו עושות עסקאות אנו משתמשות כמובן בכסף, אך מה קורה כאשר אנו נמצאות עם הקרובים לנו? האנשים החשובים לנו? האם אנו אמורות לתת בתנאי שנקבל דבר מה? או שעלינו להעניק מתוך הרצון לגרום לקרובינו להיות מאושרים?
מהרצון לקבל משהו בתמורה נולד הביטוי "נתינה אינטרסנטית". זוהי נתינה מתוך השאיפה, הרצון והתקווה לקבל תמורה בעד הנתינה. ללא התמורה לא היינו נותנות לאחר. ברוב המקרים נתינה אינטרסנטית איננה נתינה באמת ורק במקרים שאין למקבלת ברירה, הוא תהיה מוכנה לקבל אותה. אך, אם תהיה לה ברירה, היא תעדיף לוותר מאשר לקבל דבר שתצטרך לתת תמורה עבורו. לדוגמה, הבית שלנו. הבית הוא יחידה אחת שבה אנו רוצות שכל מי שנמצא בה ירגיש בטוח ומוגן ולכן כפי שהבית משרת את מטרתנו, אנו צריכות ל"שרת" אותו. כלומר הנתינה שבתוכו אינה מטלה של אם הבית אלא של כולם. כל בני הבית צריכים לתרום ולעזור ללא תמורה מתוך הרצון להיות חלק מהבית. כאשר ישנה הבנה, שיתוף ואכפתיות הדדית, אז הנתינה היא אמיתית, טהורה וללא אינטרסים. כאשר כולם חיים בהרמוניה, הסכסוכים מתמעטים, חוסר ההסכמות מגיעות לפתרון דרך שיחות, נתינת כלים, ערכים, תמיכה הדדית, אמפתיה וייעוץ הדדי. כך מגיעים לקבלת החלטות שעוזרות להתמודד עם טלטלות החיים. גם חברויות נמדדות דווקא בזמני קושי ומצוקה. עזרה וחברות אמיתית נמדדת בתשומת לב לאחר והנתינה היא מהרצון לעזור ללא בקשת תמורה, ללא ביקורת וללא שיפוט.
בואי נאמץ את הנתינה האוהבת, הקוסמית, למען חיים טובים יותר ועתיד נפלא ואוהב יותר בחיים שלך.
