עשיית יתר

כאשר אתן מנסות להגשים משהו… הנה טיפ חשוב עבורכן:
אל תנסו יותר מידי.
כל ניסיון שלכן לעשות יותר מידי, לדבר יותר מידי, להתכונן מידי, להתרגש מידי, לחשוב יותר מידי על זה – רק מרחיק מכן את מה שאתן רוצות לקבל. "עשיית היתר" אינה טובה ליצירת מציאות מפני שהיא רק מגבירה את הפחד שלא תקבלו את ההגשמה שאתן כל כך רוצות. ולכן בגלל הפחד אתן מתרוצצות ועושות כל מיני הכנות יתר… וזה עובד הפוך.
זה כמו משחק מוגזם של שחקן בהצגה או בסרט – ישר מרגישים שזה לא אמיתי. מרגישים שהוא לא נכנס לדמות בצורה טבעית ולכן אנחנו חושבות שהוא משחק בצורה מוגזמת. כל עשיית היתר הזו מראה לתודעה שלכן שאתן לא באמת מאמינות שזה כבר שלכן, שאתן לא מאמינות שנכנסתן כבר למציאות הזו. לדוגמה, כאשר אתן רוצות משרה מסוימת או למכור את הבית, אתן כל היום מדברות עם כולם בקשר לזה. זה עשיית יתר של דיבור, "דיבור יתר". תרגיעו! הפסקנה להתרוצץ מפה לשם, הפסקנה גם לדבר על זה יותר מידי.
אם השגת המשרה או מכירת הבית כבר הייתה מאחוריכן, לא הייתן מתרגשות יותר מידי – הייתן פשוט רגועות.
אז פשוט הירגעו.

כל הדברים שאתן מאמינות שיבואו אלינו בטבעיות, אין לנו כלפיהם התרגשות או עשיית יתר, נכון?
האם יש לכן עשיית יתר כלפי השמש שעומדת לזרוח מחר בבוקר? האם אתן מתכוננות ומתרגשות ערב לפני זריחתה? לא. כי זה הכי טבעי לכן שזה יקרה. ההתרגשות צריכה להיות במינון הנכון ובמקום הנכון. אנו נעדיף לדמיין סצנות טבעיות שבהן ההתרגשות כבר חלפה וזה הכי טבעי לי בעולם. כבר הגעתי, אני כבר שם, וזה מרגיש לי הכי טבעי – זה הטריק. קחי את זה באיזי. הפסיקי עם עשיית היתר. היכנסי לטבעיות ולניטרליות, כי זה כבר שלך.

המתכון למינון הנכון הוא זה:
חשבי עכשיו על משהו שאת רוצה להגשים. דמייני שאת כבר יום, יומיים או שבוע לאחר ההגשמה. איך ההרגשה? טבעית ורגועה, נכון?
ההרגשה הטבעית הזו, היא הניטרליות שעליה מדובר. אין לכן צורך בעשיית יתר – כי זה כבר שלך.