כאשר אנחנו בשליטה אנחנו בכוננות. מבחינה פיזיולוגית, כאשר מישהי נמצאת בשליטה היא נמצאת בחוויה של הישרדות מתמדת. היא חווה איום תמידי על הקיום שלה וכתוצאה מכך לא מסוגלת להרפות את עצמה ולשחרר שליטה. ככל שאנו יותר בשליטה, הגוף שלנו דרוך לתגובה מידית, השרירים שלנו דרוכים והגוף נמצא במתח. הגוף שלנו זקוק להרפיה וכאשר אינו מקבל זאת, מתפתחות תופעות לוואי כגון מיגרנות, עצירויות ובעיות פסיכוסומטיות נוספות. ככל שאנו יותר בשליטה, כך יש לנו יותר פחדים רגשיים.
איך מתפתחת השליטה הזאת?
נסי להיזכר בילדה קטנה שאת מכירה – האנרגיות האופייניות של ילדים הם שחרור שליטה, טבעיות, קלילות ועוד. אם כן כיצד התפתחה השליטה כשבגרנו?
הצורך הבסיסי שלנו כבני אדם הוא שיאהבו אותנו כפי שאנחנו. אם בתור ילדה לא הרגשנו אהובות על ידי הסביבה הקרובה, תתפתח במוחנו חוויה שהחיים שלי בסכנה. כאשר ילדה קטנה מרגישה שלא אוהבים אותה כפי שהיא, או שהיא חשה לא מספיק רצויה – תיווצר אצלה חוויה של סכנה קיומית. לכן על מנת להבטיח את הקיום שלנו, אני לוקחת את הרצון והצורך שלי באהבה ללא תנאי ומחביאה אותו בתוך התת מודע שלי, ובמקום זאת אני מנסה להבטיח את הקיום שלי על ידי ניסיון ליצור מצב שבו הסביבה תצטרך אותי. למשל, אני מחפשת לעצמי תפקיד שבו אוכל להתברג ודרך זה להיות במצב שבו הסביבה צריכה אותי. אני מתחילה לשנות תכונות בעצמי. אני מפסיקה לבקש. מפסיקה להראות חולשה. אני מתחילה לעזור. אני נכנסת לשליטה. אני מתבגרת מוקדם מהצפוי. אני משתדלת להיות בסדר כלפי הסביבה ולעזור ובעצם הופכת להיות ההורה של עצמי. אבל אז אני נמצאת בבעיה רצינית, כיוון שברגע שאני הופכת לחזקה – רגשות נחווים אצלי כחולשה ואני לא מסוגלת להיות במקום של קבלת תכנים רגשיים מפני שאז אתפס ע"י הסביבה כחלשה. הרי בחוויה שלי, אם אני אהיה חלשה – לא יצטרכו אותי. אז הרגשות שלי הופכים להיות סוד. סוד שאני שומרת מכל משמר. אני מפחדת שיגלו את הילדה הפנימית בתוכי, את האמת שלה, את הפחדים שלה, את הרצון החזק שלה בחום ובאהבה. זה גורם לי כל הזמן לעמוד על המשמר – וזה מחייב אותי להיות בשליטה תמידית.
הבעיה היא, שאם נפגעתי בתור ילדה כתוצאה מחוסר חום, אהבה וקבלה, אני בעצם תקועה רגשית בגיל הזה. בצרכים וברצונות של ילדה. וכיוון שרק הילדה יכולה לקבל את החום הרגשי בילדות, אני לא מסוגלת לוותר עליו ולהתבגר רגשית. וכאן אני תקועה. כתוצאה מהפחדים אני לא מסוגלת להביא לידי ביטוי את הילדה הזאת וכל הזמן אני נאלצת לשמור יותר ויותר על השליטה שלי.
אז מה עושים?
אז מה עושים?
פשוט משחררים שליטה! אבל האמת היא שזה לא כל כך פשוט. אם השליטה נועדה להסתיר את הילדה הקטנה והפגועה שבתוכנו, מה שעלינו לעשות הוא ללמוד בהדרגה לחשוף אותה ואז, באופן אוטומטי, השליטה שלנו תרד ובנוסף נתבגר רגשית.
איך לשחרר שליטה?
מתחילים להביע חולשה. מתחילים לבקש. מתחילים לדבר על הצרכים העמוקים שלנו. מתחילים לחשוף את הסודות שלנו ומאפשרים לשמחה, לרכות ולקבלה עצמית לחלחל לאט לאט דרך התודעה שלנו עד לפתיחת הלב.
