כל תנועה שלנו,
כל מילה שלנו, כל מבט,
כל התנהגות, כל התייחסות…——
בונה או הורסת את חיי.
מקדמת או חוסמת.
מעצימה או מחלישה.
כל הדברים שקורים לי או מתרחשים סביבי,
למעשה גורמים לשני מצבים –
התרחבות הלב או התכווצותו.
נמשיך באנלוגיה הזו-
את ההתנהלות היומיומית שלנו אנו חווים מתוך פחד וחרדה
או אהבה ונתינה.
אנו מקבלות החלטות מתוך אומץ, או מתוך הישרדות או בעל כורחינו.
אנו חיות מתוך "יש" או מתוך "אין".
אני מרחמת על עצמי או חיה מתוך חמלה ואמפתיה כלפי עצמי.
אני מאשימה, שופטת ומבקרת או חיה מתוך הודיה והכרת תודה.
אני סולחת…
משחררת ומאפשרת לשמחה אושר ואהבה לזרום אלי
או כועסת, תקועה, נוטרת טינה,
וכתוצאה מכך לא מאפשרת לעצמי לצמוח, להתקדם ולהגשים.
מזדהות?
נמשיך באותו הקו?
אני מושלמת ( מלאת מסיכות, ציפיות, השלכות ואכזבות)
או שלמה עם עצמי ועם מי שאני (אותנטית, פגיעה, כנה).
בוחרת להיות צודקת תמיד ובכל מחיר
או להיות אינטואיטיבית ומאושרת.
בוחרת לרצות אחרים עוד ועד…
עד ביטול עצמי
או להתפתח, לצמוח ולשים את עצמי במרכז.
אני בעלת פרצוף חמוץ או חיוך כובש?
ביטחון, יציבות או דימוי עצמי נמוך?
חולה או בריאה?
קלילה זורמת או קשה וסובלת?
פלוס בבנק או מינוס?
לחץ, מתח וסטרס או שלווה רוגע ואיזון?
מוטיבציה, תשוקה או דיכאון ואפס אנרגיה?
נראה לי שאפשר להמשיך עוד ועוד…
אגב, זה כלי נהדר להתמקד ולהתפקס בעזרתו
ולשקף לעצמי את המצב הנוכחי.
השאלה החשובה הנשאלת היא-
האם ביומיום שלי, אני חיה בשפע או במחסור?
מתוך עיקרון החיים, שאומר ש"דומה מושך דומה",
חשוב לזכור!
לכל דבר שאנו חושבים, אומרים,או מגיבים-
יש תדר או אנרגיה משלו.
אנו תמיד ,
אבל תמיד מתמגנטים לאותו התדר שאנו משדרים או נמצאים בו.
במילה אחרת, באופן מודע או לא מודע, בלי לשים לב,
אם אני שלילית, כועסת, מפוחדת, מתוסכלת, לא מרוצה,
ולא טוב לי-
אני נמשכת לאותו הדבר !
( אני מבקשת מהיקום עוד קצת מ"זה".)
הלוגיקה שלך אומרת אבסורד.
לא רוצה, לא מעוניינת לקבל את זה שוב ושוב.
מסכימה איתך.
אך ה"עסק" של יצירת המציאות עובד כך.
עליך ללמוד להרגיש "יש"!
לשדר "יש"!
לשדר "שפע"!
לשדר ולהרגיש "אהבה" –
כדי לקבל עוד ועוד ועוד את כול הטוב שבעולם…
